אביבה ירון

שמי אביבה ירון בת 60, מתגוררת בקיבוץ ארז שבעוטף עזה, כבר ארבעים שנה.
אני אם חד הורית לשתי בנות מקסימות אופיר,22 , סמ"פ בצבא והדר, 18 תלמידת י"ב. בילדותי גדלתי בעיר חולון, את השירות הצבאי עשיתי בגרעין נח"ל בקיבוץ ארז ואני פה עד היום, זהו ביתי.
בהשכלתי אני מורה לחינוך מיוחד וספרות, מלמדת כבר 32 ב "שער הנגב" תלמידים ליקויי למידה וכמו כן אני מדריכה מורים לתלמידים ליקויי למידה בבתי ספר שונים ומעבירה השתלמויות באסטרטגיות למידה.

מאז שנות ילדותי אני עוסקת ביצירה. כילדה בבית הספר היסודי והתיכון הייתי שותפה להצגות תיאטרון, למופעים שונים ולחוגי יצירה שונים, אך זה לא היה הדבר העיקרי בחיי שכן הייתי עסוקה גם בתנועת נוער וספורט.
בבגרותי עם יציאתי ללימודים גבוהים נחשפתי למשובים רבים מהסביבה "כמה אני יצירתית " למה הלכת ללמוד חינוך מיוחד? את צריכה ללמוד אמנות.
בביתי תמיד היו חומרי יצירה מכל הסוגי והמינים: צבעי אקריליק, בדים, צמר, מכחולים והמון המון דפים צבעוניים...מדפי המחסן היו מלאים בחומרי יצירה והשימוש בהם היה כדרך קבע.

עד שנגלה לעיני תחום הסקראפ עסקתי בכל תחומי היצירה באופן עצמאי. כיוון שהחיים בקיבוץ הם קרקע פורייה עבורי ליזום ולהביע את היצירתיות שבי כך היה, ציירתי, שיפצתי רהיטים, עסקתי בהכנת מקרמה, כרטיסי ברכה, עיטוף מחברות (לא באופן מקצועי כמו היום). הכנתי תפאורות לחתונות, בר מצוות ולאירועי החגים השונים: הפעלות חברתיות וכן ביימתי הצגות.
כשבנותיי היו קטנות כל יום הולדת הייתה בשבילי הפקה יצירתית ונהגתי להכין המון פעילויות יצירה לחוגגים (עיצוב קופסאות, משחקים ועוד...) בפורים, בכל שנה כן, כל שנה! הייתי תופרת את התחפושות המקוריות בעבודת יד לבנותיי ולאחיינים שלי, מעולם לא קנינו תחפושת מוכנה.

היצירה היא חלק מאישיותי מחיי ובאה לידי ביטוי בכל תחומי העשייה שלי, גם בעבודתי כמורה אני מכינה משחקים לתלמידים, מערכי שיעור מגוונים ועוד.
כמו כן אני גאה בפרויקט קהילתי מיוחד שיזמתי בקיבוץ שלי עקב המצב הבטחוני שמלווה את השגרה בחיינו, לצורך ביטחוננו הציבו מיגוניות אפורות ברחבי הקיבוץ. במשך תקופה ארוכה ידעתי שאני חייבת לשפר את חזותם! חיכיתי להזדמנות המתאימה, והיא אכן הגיעה. לפני כשנתיים טמבור פרסמו בפייסבוק הגרלה לצביעת חדר בין המשכנעים. החלטתי לכתוב להם, פרשתי בפניהם את עניין המיגוניות ואת הרצון שלי ליפות אותם והם "הרימו את הכפפה" הגדילו לעשות ושלחו לנו משאית שלמה עם כמויות עצמות של צבעים ב 22 גוונים!!! מברשות ספוגים וכל מה שרק צריך!!! לפרוייקט זה גייסתי אמנית מהאזור ויחד עם משפחות מהקיבוץ צבענו מספר מיגוניות.

לאחר מכן אני המשכתי את הפרויקט יחד עם ילדי בר המצווה כמשימה קהילתית! קבוצות של תורמים מחו"ל, וקבוצות שונות שבאו לביקור, כולם היו שותפים יחד בצביעת המיגוניות.

אל עולם הסקראפ הגעתי ממש במקרה כשראיתי סרטון של אלבום מורכב ומעוצב והזמנה לסדנא של דלית שוקורון שחם שהיא יוצרת מוכשרת ומקסימה.
גייסתי חברה והצטרפנו לסדנא. אני הייתי ללא ידע מקצועי בתחום ובלי כלי עבודה, רק עם סרגל של אינצ'ים.
מספר ימים לאחר מכן הרגשתי שאני חושבת על הסדנה יום ולילה והייתי עדיין בהתרגשות מהתהליך שאליו נחשפתי. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות – זה הדבר!!!! מצאתי את עצמי מצטרפת לקבוצות יצירה בפייסבוק, עוקבת, מפרגנת ושואלת ויוצרת. תוך חודשיים רכשתי את כל הכלים והחומרים האפשריים! הקמתי מיני סדנא במסדרון הבית המוביל לממ"ד ויש בה הכל מכל וכל!!! את רוב החומרים אני מזמינה מחו"ל יש לי חברה טובה שמתגוררת בארה"ב ובכל ביקור אצלה אני חוזרת עם מזוודה מלאה בחומרי יצירה (Hobby Lobby היא החנות המועדפת ) וחברתי גם דואגת לשלוח לי את מבוקשי.

בקיבוץ העברתי את אהבתי לעניין לשתי חברות טובות, גם הן עם שלל אביזרים וחומרי יצירה כנדרש, לעיתים אנו מארגנות מפגשים ויוצרות יחד.
בשנתיים האחרונות אני יכולה להגיד שזה התחביב העיקרי שלי: אני עוסקת בו כמעט יום יום.
אני בעיקר מכינה מתנות (לכל מפקד שהשתחרר מהצבא או קצינה שעוברת לתפקיד אחר), מחברות, אלבומים שמזמינים ממני וכן כרטיסי ברכה לאירועים שונים.
בתקופת הקורונה עסקתי ביצירה שעות רבות על בסיס יום יומי- כל ערב הייתי מתכננת את הפרויקט של היום שלמחרת. זה מילא אותי באושר באהבה ובידיעה שאני עושה משהו שאני אוהבת!!!!!
אני מרגישה שאני חיה... נושמת... חושבת...סקראפ. היצירה של יש מאין היא נפלאה. המטרה, התכנון, בחירת המדוגמים והתוצר המוגמר- כל התהליך מסב לי הנאה.

אציין תהליך קטן שעברתי, שמבחינתי הוא ציון דרך למקצועיות: כשאני משתמשת בדף יפה שהוא גם דו צדדי, ברגע שלמדתי למקד את עצמי בצד שבו אני רוצה להשתמש ולא לחשוב ש"חבל יהיה לקלקל את הצד השני" אז הבנתי שאני מתחילה להתמקצע במטרות שלי ודרך העבודה.
בקבוצות השונות אני עוקבת אחרי כולכן, מקבלת השראה מכל אחת, משתתפת בפרויקטים השונים (של רינת "לתרום אלבום"כרטיסים של שרון שליזנגר בייער ועוד.) לעיתים הולכת לסדנאות שונות..
קשרתי הרבה קשרי ידידות סביב הסקראפ, וחשוב לי לציין כשאני צריכה ייעוץ בעבודה כלשהי תמיד תמיד אני נענית בחיוב ובהתכוונות מלאה מכל מי שאני פונה אליה וזה לא מובן מאליו! תודה לכל אחת ואחת מכן חברות יקרות שלי.

אני מתכננת לבנות במרפסת ביתי המרווחת חדר עבודה גדול, שאוכל לערוך בו סדנאות לקבוצות קטנות ואינטימיות. בעיני רוחי אני כבר יודעת כיצד הוא יראה ויעוצב ועם קצת אומץ ותעוזה אני בטוחה שאצליח לממש זאת, כולי תקווה שבשנה הקרובה אוציא לפועל את החלום שלי. (בינתיים שמתי לעצמי מטרה: לארגן קבוצות חברות ונערות להכנת אגרות ברכה לפרויקט של שרון.)
לסיום אני רוצה להעביר מסר חשוב: לכל אחת מאיתנו יש חלום קטן שמלווה אותה לא משנה באיזה נושא או תחום, העיזי, ציירי אותו, כתבי עליו, חישבי עליו ,תתכני אותו - העיזי והגשימי אותו!!!!! שימי לך למטרה להעיז ולהגשים את אותו החלום, במרחק של זמן תוכלי לראות כמה כוח זה נתן לך ואיך ההצלחה הזאת יכולה להביא כוחות ואמונה, שאפשר להגשים חלומות גם אם לעיתים הדרך לא קלה.