ברכה - לנד יוצרת וטוב לה

פרוייקט " יוצרת וטוב לה" יוצא לדרך!!! והאמנית הראשונה במסגרת הכתבות בסדרה הינה  טל כהן - מנהלת עמוד הפייסבוק ברכה- לנד, בת 23 , רווקה וגרה בחולון.

תספרי לנו על שנות ילדותך וכיצד עולם האמנות והיצירה נכנסו לחייך?
אני יוצרת מאז שאני זוכרת את עצמי – בתור ילדה הייתי יוצרת בתחומים רבים: עיצוב תכשיטים , יצירה בגבס, עיסת נייר, ציור וזה על קצה המזלג.
אמי ואחותי האמנית היו יושבות ומלמדות אותי ליצור דברים מיוחדים, בייחוד בחגים.
לדוגמה: ביום העצמאות היינו יושבות לצייר דגלים או להדביק מדבקות לפי הדגלים, בסוכות הייתי
יוצרת עם אמא שרשראות לסוכה והשמחה הייתה רבה.
כשהגעתי לגיל 8 למדתי להכין לוכדי חלומות מצמר וגיליתי שאני ממש טובה בהכנתם, לאחר מכן התחלתי ליצור על פי אותה טכניקה עשרות לוכדים ומכרתי אותם לחברים בבית הספר, זו למעשה הייתה ההתנסות הראשונה שלי במכירה.
בגיל 13 הכרתי את עולם היצירה בנייר – הסקראפ! 

האם בבית הספר היסודי או התיכון שלמדת העשירו את התלמידים בשיעורי יצירה/ אמנות/ מוזיקה?
למדתי בבית ספר יסודי רגיל ששולבו בו שיעורים רב תחומיים בתחום האמנות כמו שיעורי מלאכה, בישול, קולנוע ומוזיקה. סביבת הלימודים העשירה אותי ותרמה לי רבות וכך התנסיתי במגוון התחומים שהאהובים עליי - קולנוע ומלאכה.
אני אגלה לכם פרט קטן שרבים לא יודעים עליו שאני עם הקול הצפצפני שלי הייתי סולנית בית הספר! 
בחטיבה נחשפתי לראשונה לעולם הבמה, לקחתי חלק נרחב בשיעורי תיאטרון והתחברתי מאוד לעולם הבמה, התפאורה, המשחק והדרכה.
למרות האהבה הגדולה שלי לתיאטרון, בתיכון למדתי במגמת צילום והתאהבתי גם בתחום הזה –
קניתי ציוד ייעודי וחוויתי חוויה מעשירה ומאתגרת. אני שמחה לומר שהכישורים שפיתחתי בזכות הלימודים הללו תורמים לי כיום רבות בעבודתי כמעצבת.
בארבע השנים האחרונות אני סטודנטית להוראה באמנות במטרה להיות מרפאה באמנות ואף מרצה מידי פעם גם למרצים במכללה ולסטודנטים על סקראפ.
אני גאה לומר שתוך כדי היותי סטודנטית מן המנין, אני גם בעלת עסק עצמאי בתחום העיצוב בנייר, בתחום ההדרכה ומכירת המוצרים במסגרת הסקראפ.
הרומן שלי עם עולם הנייר החל לפני 10 שנים ומזה 7 שנים אני מנהלת את עמוד הפייסבוק המצליח שלי ברכה לנד.  

כיצד התפתחת כאומנית נייר?
בגיל 13 ראיתי סרטון בפייסבוק שלי סרטון של יוצרת שיצרה כרטיס ברכה בחמש דקות! פשוט פשוט אבל יפיפייה! החלטתי להעתיק אותו עם חומרים שהיו לי בבית ויצא מוצלח מאוד – ברגע זה
התאהבתי בנייר.
נחשפתי לקבוצות בפייסבוק בנושא הסקראפ והתחלתי ללמוד לאט אבל על בטוח.
קניתי חומרים שבדיעבד התגלו כלא שימושיים אבל זו הייתה ההתחלה. לאחר כשנה בתחום, צילמתי סרטון הדרכה ליצירת פרח מנייר כדי להתאמן על צילום והחלטתי להעלות אותו לרשת.
היוצרות התלהבו מהילדה הקטנה שנכנסה פתאום לתחום שבו כולן בוגרות וקיבלו אותי בחום
ואהבה. את עמוד הפייסבוק שלי פתחתי כשנתיים לאחר מכן כדי שיתפקד כיומן ויזואלי  לתיעוד היצירות שלי. עם הזמן הוא הפך למפעל חיי וממשיך גם כיום לתפקד כמעין יומן.

אלו אנשים השפיעו עליך והעניקו לך השראה והאם יש לך מודלים לחיקוי?
מי שהשפיעו עלי עם השנים היו היוצרות האמריקאיות גניפר מקוויר וכריסטינה וורנר – מהסרטונים
שלהן נחשפתי ועדיין נחשפת לטכניקות יפיפיות.
בארצנו הקטנה ישנן יוצרות רבות אותן אני מעריכה ואוהבת את היצירות שלהן. לא אוכל לפרט את כולן אבל אזכיר קומץ מהן: יעל אור, מיכל דנון, ליהיא פיליפסון וזה רק קצה הקרחון. ישנן יוצרות שהתחילו בסדנאות שלי או שהכרתי אותן כשהתייעצו איתי כשהן צעדו את צעדיהן הראשונות בתחום ואני היום צופה בעשייה שלהן מהצד. עדיין כאן לייעץ מידי פעם כשהן צריכות . הכי מרגש אותי לראות יוצרת שהתחילה בלי הרבה ידע בתחום צומחת, מתחילה למכור או להדריך ולהפיץ את הסקראפ הלאה. זה נפלא ומעורר בי השראה בכל פעם מחדש.

מתי חלה פריצת הדרך שלך/איזו פריצת דרך את רוצה לחוות?
אני חושבת שפריצת הדרך הראשונה שלי הייתה שאחד הסרטונים שלי הגיע ל13 אלף צפיות
והתחלתי לקבל מאנשים וילדים שלאו דווקא יוצרים ביומיום תמונות של תוצרים על פי ההדרכה
שצילמתי. באותו רגע הבנתי שאני עושה משהו לא רע בכלל דווקא.
פריצת דרך שאני רוצה לחוות היא שאוכל להגיע לכמה שיותר אנשים עם היצירה שלי ושאצליח
לגעת בהם ולגרום להן להתאהב בתחום שהפך לחיי.

כמה זמן את מקדישה לעיצוב ויצירה ביום – יום?
זו שאלה טריקית. בעיצוב כרטיסים אני עוסקת כשעתיים בבוקר (אם יש לי זמן) ואם לא
אז בערב מול הטלוויזיה כרטיס או שניים. אני משתדלת כל יום לתרגל עוד ועוד כדי לשפר את
הטכניקות שלי כמה שיותר.
בנוסף, במהלך השבוע שלי אני מעבירה סדנאות בבקרים או בצהריים ולומדת בזום במסגרת
המכללה בה אני לומדת כך שגם אם אני לא יוצרת באופן פיזי אני עדיין מקדישה זמן ליצירה בכל יום מחדש.

ספר/סרט מעורר השראה ומדוע?
מממ... תנו לי לחשוב על זה מעט... אני חושבת שאליס בארץ הפלאות ואין על זה שאלה!
הציטוטים הנפלאים, הצבעוניות בסרטים ואם אתן עוקבות אחרי היצירות שלי מספיק זמן אתן
לבטח נחשפתן ליצירה אחת לפחות בנושא אליס, הדמות והסיפור מופיעים אצלי בהמון עבודות
לאו דווקא בכרטיסי ברכה.

פרויקט\מיזם או יוזמה חשובה בו לקחת חלק ומדוע?
בתיכון היה לנו פרויקט של מחויבות אישית אך לא יכולתי לקחת בו חלק ולהתחייב להתנדבות לאורך שנה שלמה עקב בעיה בריאותית. בעקבות זאת החלטתי לעשות פרויקט משל עצמי.
רתמתי חברה טובה מבית הספר ויחד הקמנו פרויקט של חלוקת ויצרת כרטיסי ברכה לאוכלוסיות
הזקוקות לתשומת לב מיוחדת בראש השנה. התחלנו עם ניצולי השואה.
בעזרת טוב הלב הענק של קהילת היוצרות בנייר בארץ ובחול הגיעו אלינו מאות אם לא אלפי
כרטיסים בפרויקט הראשון וניצולי השואה כל כך התלהבו והתרגשו שזה היה שווה הכל.
שנים אחר כך חזרתי על הפרויקט פעם אחר פעם ובכל שנה לאוכלוסייה שונה עד שהגענו לעשרות
אלפי כרטיסי ברכה.
לצערי השנה לא יכולתי להרים פרויקט שכזה אבל לא ויתרתי ותרמתי בראש השנה יותר ממאה כרטיסי ברכה שיצרתי במיוחד בעצמי לאותם ניצולי שואה מהפרויקט הראשון.

האם הסביבה הקרובה תומכת בחלומות ובשאיפות שלך וכיצד זה בא לידי ביטוי?
בהחלט! המשפחה תומכת מאוד. בכל חג ויום הולדת הם יודעים בדיוק אלו מתנות לקנות עבורי , הם מלווים אותי בכל פגישה חשובה ובכל יריד או התקהלות של היוצרות בנייר (גם אם זה רק להביא אותי וגם אם להתלוות אלי לבקשתי).
ולא די בכך! החלום הגדול שלי היה שיהיה לי סטודיו משלי כדי שאוכל ליצור בו ולהדריך בו בשקט שלי. בעקבות החלום בשנה שעברה ההורים שלי שיפצו את הבית במיוחד כדי לאפשר לי לבנות את הסטודיו שחלמתי עליו ואני אוהבת אותם על כך עד הירח וגם בחזרה.
כיום אני מדריכה בסטודיו החדש שלי, יוצרת ומצלמת בו הדרכות והוא הממלכה ששייכת רק לי.

האם היצירה מהווה עבורך תרפיה , אם כן הרחיבי והסבירי כיצד?
בלי לחשוב אני יכולה להגיד: לחלוטין כן!
עבורי היצירה היא המרפאה הכי גדולה – אני פורקת בעזרתה את הרגשות שלי , כשכואב לי או כאשר אני מרגישה לא טוב היא הסחת דעת נהדרת ורוב היצירות הכי יפות מתגבשות כשאני זקוקה להסחת הדעת הזו.
האם הקורונה העצימה את עיסוקך ביצירה או דחקה אותה הצידה?
בדיוק כשהחלה הקורונה הקמנו את הסטודיו והייתי עסוקה בלעצב אותו ולהרים אותו על הרגליים. לאורך כל תקופת הקורונה לא הדרכתי בכלל אבל התחלתי למכור את היצירות שלי און –ליין ובזכות כך יצרתי יותר ויותר.
בנוסף, ההדרכות הכי נצפות שלי צולמו בתקופת הקורונה והיה לי זמן אפילו להוציא קולקציית
תכשיטים מדיו אלכוהולי משלי!

יעדים לשנה הבאה ?
הייתי רוצה ללמוד עוד ועוד ולהתפתח, לסיים סוף סוף את התואר, להמשיך להיות כפי שאני ולהמשיך ליהנות מהעבודה שלי.

איזה מסר היית רוצה להפיץ לעולם ומדוע?
הייתי רוצה שהתחום יהיה מוכר גם כאמנות ולא רק כאומנות, שאנשים ידעו ויכירו אותו כמו שמכירים ציור ופיסול. מסר נוסף שהייתי רוצה להפיץ הוא שכדי להגיע לתוצאות טובות צריך לתרגל כמה שיותר!

אוהבת, טל.