לה בלה דפנה של איטליה
תאריך פרסום
1/5/2020
צ'או לכולם, קוראים לי דפנה יעקב צרפתי ובקרוב אהיה בת 29. מזה 4.5 שנים, אני גרה במילאנו יחד עם בעלי, מוזמנים להכיר אותי דרך הכתבה הבאה....
מאז שאני זוכרת את עצמי עולם היצירה, האסטטיקה והדמיון היה חלק בלתי נפרד ממני.
את שנות הילדות שלי ביליתי בנעימים במושבה מיגדל, אשר על שפת הכינרת. כנראה שהכל התחיל אי שם בסטודיו של סבא שלי עמוס ישכיל בטבריה, צייר מוכשר, אדם מיוחד וצבעוני. הסטודיו נמצא בקומה התחתונה של הבית, בית גדול עם הרבה עתיקות ודברים מיוחדים מרחבי העולם וציורים גדולים של סבא וסבא רבה שלי שתופסים את רוב הקירות בצבעוניות רבה. את הכנרת אפשר לראות מחלונות הבית ומהמרפסת היפה, ריח נפלא של אוכל פשוט אבל הכי טעים בעולם מגיח מהמטבח, בנוסף לנעימות שיריה של סבתא שלי מבית אבא.
עמוס ישכיל
מכאן ואילך היצירה והדמיון הם אלו שהניעו אותי, הרבה ציורים ואיורים עם עפרונות צבעוניים, פיסול בקרמיקה, פלסטלינה ופימו, בדגש על צבעוניות והרבה הומור, עולם משחק שלם שבניתי עם הבובות שלי שהיו יקרות לליבי. הייתה לי הערכה מאד גדולה לדברים האלו וכל מתנה הקשורה לכך הייתה כל עולמי.
בתיכון הייתי במגמת תולדות האומנות ובהמשך הגיע הטיול אחרי צבא במזרח.
שם במפגש עם מעצבת צרפתיה שחייה שנים בהודו, הבנתי שעיצוב אופנה זה מה שמעניין אותי ללמוד... החלטתי לצאת ללימודים בחו"ל.
עם חזרתי לארץ בשיטוט קצר באינטרנט תפס את עייני בית ספר פרטי שנמצא במילאנו.
האינטואיציה הייתה מאד חזקה וידעתי שיהיה מה שיהיה, אני הולכת ללמוד שם!
כמובן שהדבר הצריך מאמץ רב, שכר הלימוד לבית הספר הפרטי היה מאוד יקר ובעלי שבאותם ימים היה חבר שלי, היה צריך להסכים לעבור למילאנו ולמצוא עבודה באיזור.
הכל קרה מהר מאוד והדברים הסתדרו בדיוק כמו שדמיינתי, הגענו למילאנו והתחלתי ללמוד קורס אינטנסיבי מאד של שנה בבית ספר מרנגוני במילאנו.
השנה הזו הייתה קשה, מאתגרת, מרגשת ומספקת מאד. במהלך שלושת הסמסטרים, הקדשתי את כל כולי ללמידה ולעשייה. בניתי שתי קולקציות לנשים והאחרונה לילדות. וכשהגיע הרגע להציג את קולקצית הילדות במבחן הגמר, המורה שלי חיבק אותי ואמר לי שהוא כל כך אוהב אותי, כמובן שלא הצלחתי להחזיק את הדמעות שמיד זלגו מהתרגשות. ברגע זה הבנתי שעולם העיצוב לילדים כנראה זה המקום שלי בעתיד הקרוב - רחוק.
כאשר סיימתי את הלימודים, החוויה הייתה מורכבת, מאינטנסיביות והתרגשות כזו גדולה לימים שלמים של חוסר מעש, שקט והרבה לבד בעיר זרה...
הזמן עבר לו ונפתחה לי דלת ממפגש מקרי, שהוביל אותי לעבוד כאסיסטנטית של משפחת ורסאצ'ה, שם אני עובדת עד היום.
הפרוייקט הראשון הגדול שלי, היה להכין את ארכיון הבגדים הפרטי של בנות המשפחה. עם עיצובים מלפני שלושים שנה! בהמשך עיצבתי סט צילומים עם אותם הבגדים שהיה כחלק מכתבה על המשפחה במגזין ספרדי.
הפרוייקט הראשון הגדול שלי, היה להכין את ארכיון הבגדים הפרטי של בנות המשפחה. עם עיצובים מלפני שלושים שנה! בהמשך עיצבתי סט צילומים עם אותם הבגדים שהיה כחלק מכתבה על המשפחה במגזין ספרדי.
שבוע האופנה במילאנו
בין היתר, אני עוסקת גם בעיצובים גרפים אותם אני מעצבת לאירועים משפחתיים ואיך לא, גם הרבה עבודה שהיא הרבה הרבה פחות נוצצת, אבל אלו החיים!
בתקופה זו, ובימים מאד מאתגרים של קורונה שתפסה את איטליה לא מוכנה יש הרבה מאד זמן פנוי.
אני מרגישה שלא פיניתי זמן איכות לעולם היצירה אותו אני כה אוהבת והחלטתי שאני חייבת לחזור וליצור וכמה שיותר!
אז קניתי מכונת תפירה ואני יוצרת בכיף גדול.
מכיוון שבובות הן אהבה מאד גדולה עבורי, החלטתי לתפור בובות בוטיק שעשויות מחומרים איכותיים ויפים. לבובות אני מעצבת בגדים בהתאם לבובה ולמה שאני רוצה לשדר.
אני רוצה לקוות שלא טעיתי ועולם הילדים זה באמת המקום שלי... אבל ימים יגידו וכל החיים לגמרי עוד לפני...
שלכם באהבה, דפנה.
הארנבונים של דפנה
